פסק-דין בתיק ת"ק 40323-02-13

1.         א.         א)         בתביעה זו מלין התובע כנגד הנתבעת, שהיא העבירה ביום 9.8.12 סך של 16,862 ש"ח מחשבונה של אמו המנוחה הגב' כדרה סרוסי, ז"ל (להלן: המנוחה הנ"ל), סכום שהיה חלקו של התובע בירושה לחשבונה של אחותו, אשר מופיעה על גבי המסמכים שהאחות העבירה לבית המשפט במספר שמות, כגון: אלמקיים אילנה, מקייס הלנה, אך לצורך העניין ולשם הקיצור תיקרא אחותו של התובע להלן:" גב' מקייס".

                                    לטענת התובע, ביצעה גב' מקייס את בקשת העברה בפקס לאחר שהיא  זייפה את חתימתו של התובע.

                        ב)         לפיכך, סבור התובע, שהנתבעת התרשלה בכך שלא בדקה ולא אימתה את חתימת התובע והתעלמה לחלוטין מהעובדה שעל גבי צו הירושה נכתב, שחלקו של התובע בירושה מעוקל לטובת כונס הנכסים והתרשלות זו גרמה לו עוגמת נפש והפסדים של ממש.

                                    לכן, מבקש התובע לחייב הנתבעת לשלם לו סך של 20,000 ש"ח הכולל את השבת הסכום הנ"ל בצירוף הוצאות ועוגמת נפש.

2.         הנתבעת הגישה כתב הגנה ויחד עם כתב ההגנה הגישה הודעה לצד ג' המופנה אל גב' מקייס ובכתב ההגנה מכחישה הנתבעת את דרישות התובע וכן מכחישה את הבסיס העובדתי והמשפטי והיא סבורה שיש לדחות את תביעת התובע, תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות:

            א.         א)         אצל הנתבעת התנהל חשבון ע"ש המנוחה הנ"ל וביום 2.8.12 התקבלה בקשה חתומה בצירוף צילום ת"ז של התובע, לפיה התבקשה הנתבעת להעביר את חלקו בירושה לחשבון הגב' מקייס וביום 9.8.12 בוצעה העברה ע"ס 16,862 ש"ח לחשבונה.

                        ב)         עוד הוסיפה הנתבעת וטענה, שאין זה מתפקידה לזהות מסמכים מזויפים לכאורה ואין גם באפשרותה וביכולתה לעשות כן ואין זה מתפקידה לחשוף מעשי מרמה לכאורה כדוגמת המעשים הנטענים בכתב התביעה.

                        ג)          הנתבעת טוענת, שבעת שנתקבל צו הירושה, לא נשלחו אל הנתבעת המסמכים מאת המנהל המיוחד, אלא הגיעו לאחר הגשת בקשתה של גב' מקייס והיות והכספים כבר הועברו לגב' מקייס ונמצאים ברשותה, סבורה הנתבעת שהיא זכאית לסעד של השתתפות ו/או שיפוי ו/או פיצוי מגב' מקייס בגין כל סכום שייפסק נגד הנתבעת ולשם כך, הגישה הודעה לצד ג' - היא גב' מקייס.

            ב.         גב' מקייס השיבה על ההודעה שנשלחה אליה וטענה את הטענות העיקריות הבאות:

                        א)         גב' מקייס מבקשת לבטל את טענותיו של התובע כלפיה ומתארת בתגובתה את היחסים השוררים או ששררו בין התובע ובינה ובין התובע ובין המשפחה ולעניין הנדון בתביעה זו, מוסיפה גב' מקייס וטוענת, שהיה זה התובע אשר ביקש לפנות בשמו בבקשה אל הנתבעת ולבקש לשחרר את חלקו בצוואה, כשהוא ידע שהוא פושט רגל והוא זה אשר מסר לה את תעודת הזהות על מנת לצלמה ולכן, נטען על ידה, שכל שביצעה, היא ביצעה בידיעתו המוחלטת של התובע ועם כונס הנכסים נסגר הנושא במו"מ.

                        ב)         גב' מקייס גם מפנה אצבע מאשימה כלפי הנתבעת וטוענת, שהיא הציגה מסמכים לפקיד הנתבעת ואם פקיד הנתבעת לא שם לב או בטעות לא ראה שהתובע פושט רגל - אין זה מביא את התובע להלין ולהאשים גם אותה, אלא עליו להאשים את עצמו.

                                    עוד טוענת גב' מקייס, שגם חלקו הנוכחי של התובע עובר על פי הסכם לכונס הנכסים ולכן אין היא מבינה מהן טענותיו של התובע.

3.         א.         בטרם אתייחס ובטרם אכריע לגופו של עניין, עלי לציין, שגב' מקייס שלחה ביום 24.4.13 תגובתה להודעה לצד ג' שנשלחה אליה מאת הנתבעת - תגובה אליה התייחסתי לעיל- ועל תגובה זו, ניתנה החלטת בית המשפט ביום 28.4.13 להעבירה לכ"א מהצדדים ואם יש בדעת התובע או הנתבעת להגיב- על כ"א מהם להגיב על האמור בתגובה הנ"ל תוך 7 ימים מיום המצאת ההחלטה.

            ב.         א)         ביום 29.5.13 הגישה גב' מקייס בקשה לבית המשפט ובה טענה, שהיות והצדדים לא נתנו תגובתם, בהתאם להחלטתי מיום 28.4.13, היא רואה בכך שתיקה כהודיה וביקשה שוב - כמו בתגובה ששלחה ביום 24.4.13- לבטל לאלתר את הודעת צד ג' נגדה, משום שהסדירה את השתלשלות הפרשה והיא מעבירה מידי חודש סך של 1,045 ש"ח לטובת התובע.

                        ב)         על התגובה האחרונה של התובעת מיום 29.5.13 החליט בית המשפט ביום 2.6.13, שבקשותיה של גב' מקייס תשמענה ביום הקבוע לדיון - 4.8.13.

            ג.          ביום הקבוע - 4.8.13- לא טרחה גב' מקייס להתייצב לדיון, זאת בניגוד לאמור בהחלטתי מיום 2.6.13.

4.         א.         מתיאורו של התובע על יחסיו עם משפחתו ומתיאורה של גב' מקייס אפשר להתרשם, שהשלום אינו שורר בין התובע ובין גב' מקייס והתובע המשיך ותאר מצבו העגום בצורה מרגשת והגיע עד כדי בכי עם דמעות,  ברם במשפט זה, אין בית המשפט צריך להכריע ביחסים אלה, שכן אין זה נושא הדיון ולכן, אין מקום לקבוע שום ממצא בכל הקשור ביחסים אלה, כפי שהעלה התובע מזה וגב' מקייס מזה.

            ב.         מטענות הצדדים ומחומר הראיות שהובא בפני, עולות השאלות השנויות במחלוקת והן: האם התרשלה הנתבעת או מי מטעמה בכך, שהעבירה הסכום של 16,862 ש"ח לידי גב' מקייס, מה גורלו של סכום זה והאם יש מקום לקבל תביעת התובע ולהשיב אליו את הסכום הנ"ל.

5.         לאחר שבחנתי את טענות התובע מזה ואת טענותיו של מר עופר דיקמן, נציג הנתבעת מזה (להלן:"מר דיקמן") ולאחר שגם עיינתי בהערותיה של גב' מקייס, כפי שהעלתה אותן במסמכים שהעבירה לבית המשפט, אני מחליט שהוכחה רשלנות הנתבעת בהעברת הסכום הנ"ל לידי גב' מקייס - זאת מהנימוקים הבאים: